השפעת ההורמונים על הגוף שלנו

מה זה הורמונים? איזה הורמונים קשורים למערכת הרבייה ואיך הם פועלים? מה הם הורמונים מלאכותיים ולמה נוטלים אותם? השפעת ההורמונים על הגוף שלנו ולמה כדאי להימנע מנטילת הורמונים? ואיך אפשר למנוע הריון מבלי להשתמש בהורמונים מלאכותיים?

מה זה הורמונים?

"הורמון" פירושו ביוונית "להפעיל". הורמון הוא תרכובת כימית שגורמת לתקשורת בין תא לתא בגוף שלנו. הורמונים יכולים להוריד ולעלות פעילות של איברים מסוימים בגוף וגם של כל הגוף. הם מופרשים על ידי תאים, בלוטות הורמונליות או איברים בגוף ושולחים הודעות שמשפיעות על תפקוד מערכות או איברים שונים בגוף שלנו.

את ההורמונים אפשר לחלק ל-2 קבוצות:

הורמונים סטרואידים – שמורכבים מכולסטרול.

לדוגמא: טסטוסטרון, אסטרוגן

הורמונים לא סטרואידים – שמורכבים מחומצות אמינו (חלבונים)

לדוגמא: אינסולין, אדרנלין

ההורמונים משפיעים באופן מיידי ולזמן מוקצב והם חלק מתהליכים בגוף הקשורים בהתפתחות, תזונה, תפעול המערכת החיסונית, מיניות, מערכת הרבייה ועוד

מהם ההורמונים שקשורים למערכת הרבייה ואיך הם פועלים?

FSH – Follicle Stimulating Hormone

הורמון המופרש לגוף האישה ופועל על השחלות בשני שלבים:

שלב ראשון – בתחילת המחזור החודשי הורמון זה מופרש לגוף האישה ותורם לזקיק להתפתח בשחלות, הזקיק אחראי להפרשת הורמונים וחלבונים התומכים בהתפתחות תא ביצית אחד, במניעת ביוץ נוסף, התפתחות זקיקים נוספים ובתמיכה בעובר עד יצירת השליה. משך חייו של הזקיק תלויים בהפריית הביצית.

שלב שני – ההורמון המופרש גורם לזקיק הבשל להפריש אסטרוגנים.

הפרשת אסטרוגן תלויה בכמות הריכוז של אסטרוגן בדם, כלומר ריכוז גבוה של אסטרוגן יגרום לעיכוב הפרשת ההורמון.

אסטרוגן

האסטרוגן הוא שם כולל לקבוצת הורמונים שקשורים במערכת הרבייה, והם גורמים לעיבוי רירית הרחם, לקליטת ביצית מופרית ולהתפתחות צינורות החלב בשד. כמות האסטרוגן בגוף האישה עולה בצורה משמעותית בימים 10-28 למחזור החודשי (הימים שאחרי הווסת).

כאשר רמת האסטרוגנים המופרשים מהזקיק מגיעים לשיא, מתחילה עלייה הדרגתית בהפרשת ההורמון LH

LH – Luteinizing hormone

הורמון המגרה ביוץ, הוא בעצם גורם לשחלות לייצר פרוגסטרון והוא חלק חשוב בהבשלת הביציות. רמת ההורמון בגוף האישה משתנה בהתאם למחזור החודשי והוא מגיע לשיא כ-72 שעות לפני הביוץ.

פרוגסטרון

מופרש לאחר הביוץ והוא אחראי על עיבוי רירית הרחם כחלק מהכנת הרחם לקליטת ביצית שהופרתה. כאשר לא חלה הפריה רמות הפרוגסטרון יורדות משמעותית ורירית הרחם מתחילה לנשור ומתחיל תהליך הווסת.

טסטוסטרון

הוא הורמון המין הזכרי, אצל נשים מיוצר בכמויות קטנות בשחלות. רמות גבוהות של טסטוסטרון עלול לגרום לשיעור יתר, עיבוי או שינוי בקול ועלייה במסת השריר בגוף.

מה הם הורמונים מלאכותיים?

הורמונים "מלאכותיים" הם בעצם הורמונים שנוטלים באמצעות כדורים, זריקות, מדבקות, התקנים וכל דבר שהגוף לא מייצר בעצמו באופן טבעי. כאשר יש התערבות של הורמונים מלאכותיים על הגוף מופר האיזון ההורמונלי ויכול לגרום לשלל תופעות לוואי, עלייה בסיכון למחלות קשות כגון סרטן ועלייה בסיכון ללקות בשבץ.

אז למה בכל זאת אנו נוטלים הורמונים מלאכותיים?

בשנות ה-60 של המאה ה-20 חברות התרופות החלו לשווק הורמונים סינתטיים כאמצעי למניעת הריון ולטיפול בתופעות שמתחילות בגיל המעבר (גיל הבלות), כגון: גלי חום, הזעה מוגברת, פעימות לב מואצות, יובש בנרתיק, צמיחת שיער בפנים ועוד

המטרה הייתה שיפור איכות החיים של נשים בכל רחבי העולם:

נשים צעירות – יכלו לבחור אם להיכנס להריון או לא והשליטה במבנה המשפחה תרם לנשים צעירות לפתח קריירה ולהימנע מריבוי ילודה, שהביא באותה תקופה להגדלת האוכלוסייה החייה בעוני.

נשים מבוגרות – שהגיעו לגיל המעבר סבלו מתופעות רבות שגורמות לירידה באיכות החיים והפתרון לתופעות אלו היה מהפכני.

בתחילה ייצרו הורמונים סינתטיים שנלקחו מחיות, עם התפתחות המדע וגילויים נוספים החלו לייצר הורמונים מלאכותיים מן הצומח.

לאחר מספר שנים, התרבו מספר מקרי הסרטן ותופעות נוספות וארגון ה-FDA אסר לשווק סוגים מסוימים של הורמונים סינתטיים.

השפעת ההורמונים על הגוף שלנו ולמה כדאי להימנע מנטילת הורמונים?

על מיניות האישה משפיעים שלושה הורמונים: אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון.

גלולות למניעת הריון פותחו כדי למנוע ביוץ באמצעות דיכוי הפרשת ההורמונים הגורמים לביוץ (LH, FSH). הגלולות מורכבות מאסטרוגן ופרוגסטרון מלאכותי, נטילת ההורמונים גורמת לגוף להפסיק לייצר את ההורמונים בעצמו ולכן הביוץ לא מתרחש.

האסטרוגן הטבעי הוא שאחראי על החשק המיני אצל אישה, כאשר נוטלים גלולות והאיזון ההורמונלי הטבעי משתנה, לעיתים זה עלול לגרום גם לירידה בחשק המיני ויובש בנרתיק. עקב הגילוי הזה ייצרו גלולות במימון שונה כדי לפתור תופעות אלה, בחלק מהמקרים נרשמה עלייה בחשק המיני.

בעשורים האחרונים גילו כי רמות גבוהות של אסטרוגן בגוף מעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד. רמות גבוהות של אסטרוגן יכולות לנבוע מנטילת אסטרוגן ממקור חיצוני או ייצור יתר של אסטרוגן (מקור פנימי):

מקור חיצוני – נטילת הורמונים המכילים אסטרוגן כגון: גלולות למניעת הריון או הורמונים לטיפול בתופעות גיל המעבר.

מקור פנימי – הגוף עלול לייצר רמות גבוהות של אסטרוגן במקרים הבאים: השמנת יתר, התבגרות מינית מוקדמת, אי כניסה להריון בגיל מוקדם (עד גיל 30).

נשים מניקות לא יכולות ליטול גלולות המכילות אסטרוגן מפני שהוא גורם לייבוש החלב, לכן ייצרו גלולות המבוססות פרוגסטרון בלבד. יעילות גלולות אלה נמוכה וגורמת להתעבות יתר של רירית הרחם אשר מגדילה את הסיכון להריון חוץ רחמי ודימום. כמו כן, נגזרות סינטטיות של פרוגסטרון עלולות לגרום לתופעות לוואי כגון: שיעור יתר, שיער או קרקפת שומנית, אקנה ובעיות עור נוספות.

הסיכונים ותופעות הלוואי הקשורים בנטילת גלולות למניעת הריון

כמו לתרופות רבות, גם לגלולות יש תופעות לוואי, התופעות משתנות מאישה לאישה ולעיתים יכולות לחלוף לאחר מספר חודשים.

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר הן: דימום לא סדיר, תאבון מוגבר, ירידה בחשק המיני, כאבי ראש, פטרייה וגינלית, שינויים במצבי הרוח ועוד.

מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על עלייה בסיכון לחלות בסרטן צוואר הרחם בנשים שנוטלות גלולות ונדבקו בנגיף הפפילומה. גלולות המכילות מינונים גבוהים של אסטרוגן מגדילות את הסיכון ללקוחת בשבץ.

תופעה מדאיגה נוספת הקשורה לגלולות היא הסיכון לפתח קרישי דם. קרישיות היא תכונה של הדם להתקשות, כמו שפצע מדמם, מגליד ומתקשה. קרישת יתר נוצרת בעקבות פגיעה במנגנון קרישת הדם ויכול להיות מושפע מגורמים גנטיים וסביבתיים. קריש דם שנוצר בתוך הגוף יכול לגרום למחלות, נכות ותסחיף. תסחיף הינו מצב מסכן חיים – במידה וקריש הדם נסחף למערכת הדם הוא עלול להגיע ללב או למוח ולגרום לאירוע מוחי, התקף לב ובמקרים רבים למוות.

מחקרים גילו כי נטילת גלולות למניעת הריון יכולות לעלות את הנטייה לקרישת יתר, גורמים נוספים שעלולים לגרום לקרישת יתר הם עישון והשמנת יתר.

אז איך אפשר למנוע הריון מבלי להשתמש בהורמונים מלאכותיים?

כשנמנעים מנטילת הורמונים מלאכותיים ונותנים לגוף לאפשר את התהליך ההורמונלי הטבעי, מתרחש ביוץ בכל חודש. ולכן כדי למנוע היריון לא מתוכנן יש להשתמש באחת מהדרכים הבאות למניעת ההפריה:

לא לקיים יחסי מין לא מוגנים (ללא אמצעי מניעה) במהלך תקופת הביוץ, אלא רק בימים בהם אין ביוץ.

לגישה זו שיטות שונות כגון: הימים הבטוחים, שיטת המודעות לפוריות ומדידת חום השחר. כל השיטות תומכות בהנחה שהביוץ מתרחש באופן מחזורי ואפשר לחשב אותו.

אולם חשוב לדעת כי 33% מהנשים בעולם מדווחות על מחזור לא סדיר, ונשים אלו לא יכולות לעקוב אחר הביוץ שלהן. כמו כן, ישנן תופעות נוספות שעלולות לגרום להיריון לא מתוכנן שלא במהלך תקופת הביוץ המחושבת, כמו ביוץ משני ויש לקחת בחשבון שזרע יכול לשרוד בתוך גוף האישה עד חמישה ימים.

אפשרות נוספת היא למנוע הגעה של הזרע אל הביצית, ניתן להשתמש באמצעי מניעה לא הורמונליים שימנעו מהזרע להגיע אל הביצית ולהפרות אותה, כגון אמצעי מניעה חוסם (קונדום, דיאפרגמה) או אמצעי מניעה המכיל קוטל זרע – פתילות פרמטקס.

ישנם אמצעי מניעה נוספים המבוססים על קוטלי זרע מסוגים שונים, אך יעילותם נמוכה ביחס לפרמטקס (לדוגמא: דף מתמוסס לשימוש וגינלי, נרות או ספוגיות מבוססות נונוקסינול 9).